מאזינים  כותבים 

.

1.  חיים  שרת 

2.  מאירה  סברן 

3. בלהה  לנדסברג

4.  רותי  דונר 

5.  דליקה  גולומב

6.  דודיק  גולומב

7.עדה תמיר

8. משה זורמן

9. מיכה קדרון

10. צבי טל

11. רחל איציק וצביקה

.

1.  חיים  שרת :  שִׁיר מִזְמוֹר  –  לִסְמָדַר  

.

.

2.   מכתב ממאירה (ואברום) סברן

בסיומו של המסע בעקבות באך יולי 2005

.

סמדר ,

יושבת אני עכשיו ,

בערב שחזרנו מהטיול ומודה אני לאיזה כוח עליון ,

שהביא עלי ימים כל – כך מלאים ,

לאחר זמן כל כך קשה וריק לעתים .

מודה אני לאותו כוח עליון שנתן לי להכיר אותך ,

שנתן לי את האומץ להצטרף לטיול למרות הכל .

אני בטוחה שלבאך יש חלק גדול ועיקרי אולי בחוויה ,

אבל את וכמובן אברהארד נראיתם בעיני כשלוחיו .

שואלים אותי אנשים "איך היה? " , ושאסביר את התרוממות הרוח שלי .

והתשובה שלי היא : "אהבה אפשר להסביר ?! "

אך כשהיא ישנה , בטוחים בה .

תודה על הכל

בהמון אהבה ,

מאירה ואברום .

.

.

3.   בלהה לנדסברג

בסיומו של המסע בעקבות באך ,  אוגוסט  2000

במלאת  250  שנה  למותו  של  באך .

בפגישת מטיילי באך 31.8.2000

לסמדר היקרה , בהוקרה ובהערכה, בלהה .

אקרוסטיכון

.

י  צאנו  את  הארץ  ביום  חמים  ולח

ו  ידענו  שלפנינו  חוויה  בל  תישכח

ה  רי  טיול  כמו  שלנו  אינו  עניין  של  מה  בכך

נ  סיעה  בעקבותיו  של  יוהן  סבסטיאן  באך

 .

ס  מדר  מדריכתנו  ואברהארד ,  שלא  נח ,

ב  כל  אשר  פנינו ,  דאגו  תמיד  לכך

ס  ביבנו  שהמוסיקה  תתנגן  ולא  תדעך

ט  רחו  יומם  וליל  שנשמע  את  המשובח

י  זמו  קונצרט  ועוד  קונצרט  על  כל  עוגב  שבאך

א  אולי  פרט  על  מקלדותיו ,  אולי  אותו  חנך

נ  ניגנה  עליו  סמדר  רסיטלים  שלא  נשכח

 .

ב  ערבים  חוללנו  לקול  צליליו  של  באך

א  ף  שרנו ,  שוררנו  בצליל  משובח 

כ  י  אין  כמו  המוסיקה   המוסיקה  של  באך . 

.

4.  רותי דונר

סמדר יקרה, רחובות, 12 בספטמבר, 2004

כבר מזמן רציתי לכתוב לך. הרגשתי את הצורך הזה כבר במהלך הטיול, אבל הייתי זקוקה לאווירה שלווה יותר ונינוחה יותר כדי להעלות את הדברים על הכתב.

הטיול היה עבורי חווייה מיוחדת, שילוב נדיר של רוחניות ורגש בעוצמה שמזמן לא חוויתי. כולנו מחפשים את התחושות העזות, רודפים אחר החוויות העמוקות עד קצה העולם. ואת נתת לנו את כל זה בשפע, בנדיבות, בשמחה, וכמעט ללא גבולות. לידך, הזמן עצר מלכת. קשה לתאר את המלאות ששררה סביבך כל הימים. זוכרת מה אמר הבחור הישראלי שהזדמן לבאדן ושמע יחד איתנו את הסימפוניה התשיעית? הוא אמר עליך: "אני מרגיש על ידה כל כך ריק, והיא כל כך מלאה, והיא ממלאת אותי ומעבירה אליי כל כך הרבה" (והוא יכול היה להוסיף ולומר "והיא ממלאת את הריק סביבה במלאות האינסופית שלה…").

היכרתי אותך מן ההרצאות ברחובות. שיערתי פחות או יותר מה יהיה אופיו של המסע. אבל לא תיארתי לעצמי שהוא ימריא לגבהים כאלה, שנעפיל יחד איתך לפסגות של השראה, לממדים כאלה של רוחניות צרופה, של רגש מזוכך והתעלות הנפש. לא חשבתי שנוכל להיות כל כך מאושרים! יש לך היכולת הנדירה להעניק מעצמך ולהתחבר גם לאנשים שאת מספרת עליהם וגם לאנשים שלהם את מספרת. את קשרת את המוסיקה לנוף ונתת לנו להרגיש שכל היצירות הללו לא היו יכולות להיכתב במקום אחר, שהן תבנית נוף מולדתן. אפילו האפרוריות הגשומה בתחילת המסע לא העיבה על היופי. להיפך, חשתי שחלק מן המנגינות הללו יכלו להיווצר רק בערפל הזה. הן לא היו יכולות להיוולד בשמש. הרומנטיקה קיבלה עבורי ממד חדש לחלוטין – רגשות מצועפים בערפילי אגמים אפורים, לוטים ביערות כהים, חבויים בהרים שאת פסגותיהם לא ניתן לראות כלל. הרומנטיקה האמיתית מתפוגגת בשמש האביב הזוהרת….

מה נשתנה הטיול הזה מכל הטיולים? שבכל הטיולים אנו רואים את הדברים אחד אחד, ואילו כאן חווינו את הדברים ב"מולטימדיה", בשילוב סינרגיסטי ממש.

אני מרגישה שהיצירות הללו, שאת חלקן הכרתי היטב, נצרבו בתודעתי לתמיד יחד עם פכפוך (!) הנחל, דגי השמך, עצי התרזה, פסגות האלפים המושלגות, הפרחים והציפורים. לא ניתן עוד להפריד ביניהם. לא ניתן להתעלם מן הממד הנוסף הזה, מן הנשמה היתרה, מן החותם המיוחד שהענקת לדברים. ותמיד אני שומעת ב"אוזני רוחי" את אקורד הסיום, סימן ההיכר הייחודי שלך, הצחוק המתגלגל, הכל כך רומנטי! הכל כך שובה לב!

כל מה שנותר הוא להתרפק על הזיכרונות הנפלאים ולחכות בסבלנות לטיול הבא…. כמובן שלא נחמיץ את זיכרון (נשמח לקבל עלון מידע, אם יש כזה!), וגם לא את סידרת ההרצאות שלך ברחובות. אבל עכשיו אני יודעת שזו רק נגיעה קלה, רפרוף של כנפי פרפר… אין כמו המסע שם, מעבר לים, בבתים שבהם הם נולדו, ליד כלי הנגינה שבהם הם ניגנו, מתחת לצמרות העצים שבצלם הם יצרו. הצבעים, הריחות, המראות, התחושות, הסיפורים – את כל אלה לא ניתן לחוות בשום מקום אחר!

תודה לך על חווייה קסומה!

שלך,

רותי דונר

.

5.  דליקה גולומב

חרוזים לסיומו של המסע " בעקבות באך "

מאי 1996

.

לסמדר היחידה

בהרבה הרבה תודה

. . . לסמדר בהדר . . .

" מי היא זאת הנערה "

– כך הן באך שואל .

" היא ממש נהדרה !

היא מישראל ?

מאז שבאה היא הלום ,

לכאן לאייזנאך ,

אוכל לנוח בשלום " ,

כה אמר באך .

" היא את צפונותי גילתה ,

את חידותי פתרה ,

ומי שמטייל איתה –

זוכה בהארה .

עם כל קנטטה

כל מוטטה

וכל סוויטה –

היא את הלבבות הרטיטה .

כל סרבאנד וכל ג'יג –

בלבבות עורר הגיג .

עם כל גבוט , כל מנואט ,

היא מילאה את

הלבבות מעין הלמות

ורגש של התרוממות .

את הברוק היטב סרקה ,

ולגורמים אותו פרקה .

כל סגנון וכל צורה

היא הסבירה , תארה ,

כל אקורד וכל סולם –

היא הבהירה את כולם .

לשעורה לו האזנתי ,

ממש עם כל הלב ,

אולי היה סגנון רומנטי

אצלי קצת משתלב .

היא כל – כך מוסיקלית

מורה אידיאלית ! "

כך סיים באך בדממה

וחזר לאדמה .

.

6.  דודיק גולומב

חרוזים למסיבת הסיום של המסע בעקבות באך . לייפציג. 29.07.2000.

.
אלוהים , זה היה נהדר ומשובח
משלב אל שלב , מנדבך אל נדבך
כתפילה העולה ונגולה בך ,
והכל בזכותה של סמדר .
והעונג חלחל ועלה וחדר
השתבח בנגלה וקודש בנסתר
ומעל מרעיפים כמו טל ומטר
צלילי יוהאן סבסטיאן באך .
והגעש פרץ פה כל גבול ומשטר
מוסכמות של שינה ומנוחה הוא סתר
אל הודם של התוך והתוכן חתר
והגעש — סמדר .
המבנה התייצב כנסיך מהודר
והתוכן יפה כפנינה בתוך דר
וביחד דמו לגביש מעוטר
והפיחה בו רוח — סמדר .
אלוהים , זה היה משובח נהדר
איך קידשה את הקסם והוא לנו הוא הותר .
איך אולפו עוגבים בכל עיר ואתר ,
והצלילים נתנו ריח סמדר .
אלוהים זה היה נהדר ומשובח
סמדר ובאך .
לסמדר
מדודיק

7. עדה  תמיר

המסע בעקבות באך , אוקטובר  1996

 

לסמדר האחת והיחידה  –  זר של ממים  לאוצר הממים שבידיך *

מעשיך מלאכת מחשבת ,

מלותייך  –  מחכימות ,

מראך  –  מרנין ,

מצעדך  –  מתרונן ,

מבטך  –  מאיר ,

מהותך  –  מוסיקה ,  מוסיקה ,  מוסיקה . . .

מעיין מתגבר ,  מפל  מתנפץ ,  מטר  מחייה , 

מי  מנוחות ,  משב  מרענן . . .

מלווייך  מאושרים ,  מזלם  מאיר ,

מנגינות  מתנגנות  מסביבם . . .

 

בתודה  לך  ולבאך !

עדה  תמיר .  

 

* בעקבות  23  הממים  של תיאור  הקשר בין מחול ומוסיקה .

 

8. משה זורמן

(לפי מנגינת Amore, Amore, Amore)

 

סמדר, סמדר, סמדר

בשם התלמידים אני היום לך שר, סמדר

צליליך כה יפים, סמדר

יפרח כל ציץ וכל דרדר, סמדר

 

קולך ללב חדר

כל איש אשר אותך ישמע, בתוך ליבו נדר

גם אם אלך בלב מדבר

הן בגללך אני עוד שר, סמדר!

 

סמדר

לפני שאני משמיד את המסמך המרשיע אני שולח לך אותו, שיהיה

 

הטכנאי שלך

משה זורמן

 

 

נכתב  למסיבת  הפרידה  במרכז  עינב  –  ינואר   2007

 

9. מיכה קדרון

אחרי ביקור של קבוצת אנשי הייטק מסייטקס להרצאה בביתי ואחריה ביקור בכנסיית הדורמיציון בירושלים . 

סמדר היקרה ,

מהר מהר , לפני שאנחנו נוחתים על כדור הארץ ,  לפני שהמוזה נרדמת לה , לפני שוך הצלילים הנהדרים של בוקר קסום ומכושף  –  אני רוצה שוב להודות לך בשמי ובשם כולם .  משהו לזכור ולשמר .

יש בך את המרקם המדהים של כישרון אדיר , יכולת התבטאות בנגינה , שירה , סיפור , דקלום , (אפילו בלטינית , לא עלינו) .  יש בך אהבה גדולה למה שאת עושה , המקרינה על כולם .  כמו לבה לוהטת , הזורמת מראש הר געש פעיל , וסוחפת עמה את כל אשר בדרך .  מציתה אש בישנוני שבמאזינים .  הצחוק המתגלגל והמהדהד שלך ,  חוש ההומור , הארציות , הנועם , בלי לחץ , בלי דוקטרינות .  הנאה טוטאלית .

גילינו את פורה , ואת האבוריג'ינים , וכמובן את באך , באך , באך.

נפתח לנו צוהר נוסף להבנה , לרצון להבנה שמגבירה את ההנאה הצרופה .  עקבנו אחרי רגליך המרצדות בריקוד תימני על מנענעי העוגב באקוסטיקה המדהימה של הדורמיציון .

גילינו אשה מקסימה , מלאה אנרגיות , מאמינה בשמחה  – Freude ,  כמו אצל שילר . 

נשאר לנו הרבה טעם של עוד .

     בברכה חמה

                                מיכה קדרון . 

6.3.1995

 

10. צבי טל 

צבי טל  בסיומו  של המסע בעקבות  באך

 

שירה אשירה לכם ידידי ,

אפילו לא גתה , לא באך , ביאליק או דן אלמגור .

זה שיר תודה , שיר הלל , שיר חי לסיומו של מסע מלהיב , אותו נשמור ונזכור .  מפרנקפורט ועד פרנקפורט  לא היו כסמדר ,  ו . . . טוב גם באך ,

אורדרוף , לינבורג , ויימאר , ארפורט , קתן , לייפציג , וההתחלה באייזנאך .

–  מסע בעקבות באך בליווי סמדר .

אפילו בעל הדמיון הפרוע ביותר לא יהין לצייר ,  ולא יבין אף זר

מה שניים אלה (ובמיוחד זו)  מסוגלים לעולל .

–  זה הכל החל בשדה התעופה , כן , בישראל ,

שם גילינו את זה הרדיו – טייפ  השחור ,

ובעיקר ובעיקר את . . . כן . . . הצחוק הצוהל    (חסרות שתי מלים)

סוחף , גורף , ישיר , פורץ  ומביא לנו אור .

באך  היה קומפוזיטור מאוד מסובך .

אפילו בניו , כך מספרים , ובוודאי המאזינים , היו מוכנים עליו לוותר ולדלג ,  מיותר .

אך אנו גילינו האמת ,  הוא גדול מכולם , חי אלוהים . . .

בסין  (אתה רואה יונתן , לא שכחנוך)  באך היה בצרות ,

עשרים ילדים , מאות נכדים , ומי יודע כמה נינים ,

אך הוא , נערץ על ידי נשותיו , כך אומרות המקראות ,

אך  "לא ניתן לו הכבוד הראוי לו"   על ידי הבנים . . .

וכדי שבכל זאת נהיה בין  (  ?  )   (חסרות שתי מלים)

בא לעזרתנו  מנדלסון  פליקס  ברתולדי וחילץ  התווים מהדג המלוח ,  ממש לא נעים ,

ובלייפציג  נוסדה מחדש מדינת  הבאך האגדית . . .

ומה לא כישפה לנו  סמדר שלנו המיוחדת במינה ,

מהפטיט*  ועד גדול העוגבים ,  כולם עומדים לפניה דום ,

לה לא אומרים לא , לא כדאי ,  לא בולמים הלהבה ,

היא תגייס לטובת העניין  חיוך , חן , נימוקים ,

וצחוק צחוק צחוק  וכי מה . . .

ואיך אפשר היה לעמוד במטלות ללא משה הרס"ר ,

תנו לסמדר והיא תעופף למרומים ,  תפרוש כנפים ,

דרוש מישהו אשר רגליו על האדמה איתן ,

וכמאמר הבדיחה . . .  לכן אינו יכול להסיר המכנסים . . .

והשיעורים , וההרצאות , ומכתבי אנה מגדלנה ,

וריקודים , וזוגות , וקידות , יישרו כל גב וכל כיפוף

וזקנים ומבוגרים כנערים דילגו , כך אמרה המורה ,

אשר ברגעים מרגשים במיוחד אפילו הזילה דמעה ברפרוף .

 

ואיך טיול כזה יכול להיות איכותי ונעים ,

מבלי אוסף כל כך מגוון ומיוחד של אנשים

מבנימין הצעיר , שהגיע במיוחד ישירות מסין ,

ועד אחרון הסבים והסבתות , שטרחו לרוץ ולקנות מתנות לנכדים. . .

נעמה לי חברתכם , חברים , לא קיויתי לכזו חברה ,

אשר בכל הזדמנות היה מישהו אשר ידע להוסיף ולהרחיב ,

ולתרום גם מהידע האישי  ללא תמורה ,

ובכך להוסיף מימד אישי , צבעים נוספים , איכות וטיב ,

ובכן חברים , עמדתם בכל המשימות , אפילו קיבלתם תעודה !

מסונטה פשוטה דרך קנטטות , מיסות וקונצ'רטי

הגעתם לפסנתר המושווה , ואפילו למנחה מוסיקלית ממש ,

ולכן לכולם , לכל אלה שעמדו ביעד  –  מחיאות כפים . . .

ושוב ,  בהערכה רבה , כבוד , חיבה , ומה לא , כמה מלים נוספות ללב הגדול של כל הטיול , אשר

למרות האירועים והמשימות שבהם עמדה בגדול , את נהנית מכל רגע , ראו על הפנים , ממש כף ולא עול .

אבל הרגע הגדול מכולם , היה בקתן הקטנה .

הכל הלך שם קשה ובאיחור (מחמת הפקקים) , ובאמת אינני ממעיט,

אך עוד הרבה שנים אזכור לפרטי פרטים את הזעקה

מלווה  . . . והצחוק העליז :  אוי . . . אני רואה את ל פטי ! (הכומר)

 

ומה עוד אשירה ואשוררה לזו הסמדר . . .

נוחות הסבריה , עומק ידיעותיה והבנתה .

לידה אפלטון ואפילו ישעיהו הגדול , מקומם כמעט צר ,

כי לה גם כשרון רב לשיר , לנגן , לחולל , ולשמח את כל החבורה .

הלכת לאיבוד בפרנקפורט הגדולה ?

בלייפציג ?  ויימאר ?  או כל מקום אחר ?  איפה ?

האזן קמעה ,  אתה שומע אותה ?

זה צחוק הפעמונים הגורף ,  אחד ויחיד אין בלתו .

כפי שאמרנו לך מספר פעמים (והתכוונו לכל מלה ) :

אנא , מצאי לנו מלחין , סופר , צייר , או סתם תירוץ ,

נחי אותנו שוב לכל מקום בעולם . אחריך , ללא שאלות ותהיות

כולנו נרוץ . 

                                                  צבי טל .

 

11. רחל איציק וצביקה

 

לסמדר היקרה                                             4.3.1997

תודה על עוד קורס נפלא !

תודה בעבור בחירת הקטעים שהיו מאוד נעימים .

הם השאירו בנו טעם של עוד  –  לכן קנינו הרבה קלטות ,

כדי לשמוע את כל המנגינות .

תודה גם בעבור ההעשרה באמנות , בהיסטוריה , ובספרות יפה .

ואפילו  –  בעבור ההופעה הנאה והנגינה .

שליטתך בפסנתר ממש מדהימה .

ועיקר העיקרים  –  תודה מיוחדת  בעבור הצחוקים ,

שאותנו מדביקים  ומצב רוח טוב  –  לנו עושים .

הצלחת את אוזנינו לפקוח

ודלת רחבה לעולם המוסיקה , לנו לפתוח .

גם העבודה לרובינו חוויה מעשירה ,

אני למדתי דרכה המון על כלי הנגינה .

סמדר ,  הקורס היה נהדר ,

אך הקשר אתך לא נגמר .

רובנו אותך ילוו להרצאות

שתתני גם במסגרות אחרות

ובתום ההופעה , עת הקהל לביתו ללכת יחל

אל תתפלאי אם יתייצבו לידך איציק , צביקה ורחל ,

בוודאי  נרצה לומר לך שלום ,

ושיהיה נפלא גם היום . . .

 

                  רחל אהרון ,  צביקה להט ,  איציק ברמן .  תל אביב .